השנה, חיפשתי אולי תירוץ לצלם את רון בני הממעט להצטלם, וניסיתי לחזור אל אותם מצולמים.
החלטתי לביים אותם בפוזות דומות, עם טוויסט.

בין החלטה למימוש יש פער...

• המצולמת הרביעית סירבה להצטלם הפעם.

• עמית הסכימה להקדיש לי כדקה במסיבת הגיוס שלה. עכשיו היא מעדיפה סלפיס.

• עידו שיתף פעולה בסשן ארוך.

• רון הפתיע והסכים להצטלם פעמיים  - והצילום שנבחר הוא מהסשן השני.

כל הצילומים, גם אז וגם עכשיו צולמו בתאורה מלאכותית מרוככת (הפעם, עמית עם פלאש מוקפץ, עידו ורון עם סופטבוקס). העיבודים לש"ל הפעם, פחות דרמטיים.

בחזרה לאותו נושא ומצולמים רציתי לבחון את השפעת הזמן שעבר עלי, ההתפתחות שלי כצלם, (רמז - לא הרבה :)
וכמובן על המצולמים.
 

מסקנה ראשונה - אם המצולמים שלכם מוכנים להצטלם,  צלמו. אין לדעת אם ומתי יסכימו להצטלם שוב :)

​

צילום פורטרט מבוים שונה מאד מצילומי טבע או נוף שהם הנושאים של הרבה צילומים אחרים שלי. התוצאה אינה תלויה רק בצלם - צריכים שניים לטנגו. צריך למצוא את המצולמים, וצריך שישתפו פעולה. המיומנות בתקשורת אישית חשובות, יותר מתפעול המצלמה.

​

טקסט הכנה לתערוכה, בבלוג (כולל הצילום הרביעי)